המטרה של הדף הזה היא למזג את הבית כך שייתקרב כמה שיותר לתחושה הנוחה ביותר לנו. זה כמובן אינדיבידואלי, לכן צריך לעשות כמה הנחות. ההנחה היא שהטמפרטורה האידיאלית בבית היא: 22°c
אוקטובר צפוי להיות חם מהרגיל עם ימים חמים מהממוצע עד אמצע החודש ומעט משקעים. בשבוע האחרון של החודש יש סיכוי גבוה למשקעים והחודש צפוי להסתיים כגשום יחסית לאוקטובר.
ספטמבר 2026 צפוי להיות חם מהרגיל, יש אפשרות לשרב אחד או יותר. לא רואים כרגע גשם. אוקטובר צפוי להיות חם מהרגיל גם כן. מצב האל-ניניו גורר סיכוי גבוה יותר לסתיו פעיל עם יותר אירועי גשם.
גשמי הקיץ באוגוסט 2026 בי-ם נובעים מכניסת אוויר קר ברום הבינוני.
לתצורה הקייצית בשוטף יש מנגוני הגנה או שריון מכניסת גורמים שיכולים לייצר ענני גשם.
יש התמוככות (אוויר בגבהים שיורד) שנובעת מהמונסון ההודי העונתי .
יש אינברסיה מרינית ואינברסיית רום (שכבות שבהם האוויר מתחמם עם הגובה וכולא אוויר מתחתיו - ענן לא יכול להתפתח).
לא כל כניסת אוויר קר ברום הבינוני גורמת לגשמים, כי צריך לחות וצריך שגוש האוויר יפרוץ את האינברסיות החוסמות.
בעבר ירדו גשמים בפנים הארץ באוגוסט (פעם ב-10 שנים), אבל רק בצפון הארץ.
השנה, גושי האוויר הצליחו לפרוץ את האינברסיות בעזרת הטופוגרפיה והבריזה שמגיעה מהים אל ההרים (מנגנון דחיפה).
גשמי קיץ כאלה הם אירוע חדש (יש לעדכן את ספרי המטאורולוגיה) שמהווה חלק משינויי האקלים כתוצאה מהתחממות כה"א - דבר שיגרום לממוצע הרב שנתי של הגשמים באוגוסט להיות מעל 0.
*הגשם בשנה שעברה באוגוסט קרה מתצורה אחרת, של גל חום, לחות שמגיעה מדרום - זו הפרעה מסוג שונה.
עד אמצע החודש צפוי מזג-אוויר פעיל, לא יציב, עם אפשרות לגשמים. הטמפרטורות יהיו נמוכות מהממוצע. בהמשך, במיוחד אחרי ה-20 בחודש, יהיו שרבים לצד ימים קרים עם פחות גשמים.
בתחילת החודש יש קרירות חורפית עם אופציה למערכת בתאריכים 7-9.
בהמשך, מערכות נמצאות בסמיכות, אי היציבות נמשך. הסיכוי למערכות עולה מאמצע החודש. מרץ צפוי להיות חורפי בחלק מהחצי השני שלו.
ההפחתה בפעילות החורפית תמשך עד אמצע פברואר. אחר-כך, חזרה לפעילות חורפית מוגברת, אבל לא משהו יוצא דופן ועם עוד ימים חמים. מערכות צפויות ב-13, 18, 22-28. אינדקס NAO עולה משלילי לחיובי חלש - זה תומך במזג-אוויר חורפי ב-22-28 בחודש. אינדקס AO גם עולה משלילי לחיובי או נייטרלי וזה גם עוזר למעבר גרעין הקור ממערב למזרח.
תחילת ינואר מתחילה יבשה, גרעין הקור הפולארי חוזר למערב אירופה. נקבל מעט פעילות חורפית בתקופה הזו. בהמשך, יש שתי מערכות ב9-10 וב-12-13 ורוב התרחישים מראים שלא יהיה יותר מזה. אבל, הדבר נזיל ויכול להשתנות.
נראה שיהיה גשם, כי הגרעין הפולארי זז לכיווננו והפעילות יחד איתו. רמה מתפתחת במערב אירופה וזה טוב לנו כי זה מנקז את הפעילות אל אזור מזרח אירופה בואכה מזרח-תיכון. אבל, עדיין התרחישים מפוזרים ולא ברור מה יבוא, כמה עמוק ועם איזו כמות קור.
החסימה של השקעים נפתחה בשבוע השני של דצמבר וצפויים אירועי גשם משמעותיים. אחריהם, תתכן מערכת נוספת באמצע השבוע, מערכות נוספות צפויות בשבוע האחרון של דצמבר.
הוורטקס הפולארי קורס והקור של הקוטב מתמקד בצפון אמריקה.
באזור אירופה, גרעין הפעילות של המערכות הוא במערב אירופה.
זה גורם לחסימה באזור שלנו לשקעים.
השקעים שעוברים בים התיכון מדלגים צפונה.
מבחינת טמפרטורות, אנחנו מתקררים לערכים שקרובים לחורף מתון ועדיין חמים מהרגיל לעונה.
בשבוע השני של דצמבר נכנסת זרימה אירופאית קרה יותר וזה גם מביא משקעים פה ושם, עדיין ללא מערכת רצינית ועדיין רוב הגשם מערבית לנו.
אנחנו נמצאים במצב גשמים של מעל הממוצע בזכות מזל ממערכות מצו`קמקות שלא מאפיינות חורף בריא. מעט ימי גשם שבכל יום יורד הרבה גשם.
פתיחת העונה יבשה וחמה. ימים רצופים של שרב זה חריג.
זו פתיחה המאפיינת את התסמינים של ההתחממות גלובלית עם גלי החום שלה. סתיו נורמלי הוא כזה עם ימים קרירים ומדי פעם צץ לו שרב חד-יומי. השנה מדובר על יציבות של מעל 25 מעלות וימי שרב רצופים. זה חריג.
היו שנים עם אוקטובר יבש גם בעבר, אבל יש יותר פעמים שזה קורה ב-20 השנים האחרונות.
מודלים עונתיים חוזים תחילת חורף יבשה מהרגיל ובאופן כללי חורף מתחת לממוצע מבחינת גשמים וחם מהרגיל.
גשמים עזים מצפון לסן-אנטוניו גרמו לנהר לעלות בבת אחת ולגרום למוות של יותר ממאה איש. זו הקיצוניות במזג-האוויר שנגרמת מהתחממות כדור-הארץ.
בסרטון רואים את הקצב המהיר של עליית הנהר
ב-22 ביולי נשבר שוב (בפעם שניה בקיץ הזה) הערך של הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ מאז תחילת המדידות.
הערך הזה מתקבל אם לוקחים את כל כדור-הארץ בכל נקודה ועושים מיצוע. המשמעות היא שאנחנו מתחממים בקצת מוגבר. זה יביא למזג-אוויר קיצוני עם יותר גלי חום. עוד אינפורמציה בקליק על התמונה
יש את הסף של 1.5 מעלות עלייה גלובלית בטמפרטורות מטרום המהפיכה התעשייתית.
סף שנקבע כמשהו שרצוי לא לעבור אותו כי ממנו צופים אסקלציה בדמות השפעות מזינות אחת את השנייה, דבר שיגביר עוד יותר את ההתחממות.
ובכן, עכשיו צופים בסיכוי גבוה-וודאי שאחת מהשנים הקרובות תגיע לזה.
או בסיכוי 50% שכל השנים הבאות תהיינה כאלה.
מודלים עונתיים צופים ינואר-פברואר-מרץ עם משקעים לפי הממוצע. תוך כדי מזג-אוויר חם מהממוצע. כלומר, מעט ימי גשם. תחזיות כאלה יש לקחת בעירבון מוגבל, כי אין יכולת לקבל וודאות מספיקה.
בינתיים מכיוון אחר, ריצות ארוכות טווח של חודש וחצי קדימה, רואים טמפרטורות מעל הממוצע עם משקעים לפי הממוצע.
מודלים עונתיים צופים תחילת עונת גשמים עם כמויות מעל הממוצע. תוך כדי מזג-אוויר חם מהממוצע. כלומר, מעט ימי גשם. תחזיות כאלה יש לקחת בעירבון מוגבל, כי אין יכולת לקבל וודאות מספיקה.
בינתיים מכיוון אחר, ריצות ארוכות טווח של חודש וחצי קדימה, רואים טמפרטורות מעל הממוצע בלי אינדיקציות לגשמים.
לפי אוסף הרצות ניסיוניות ארוכות טווח לא רואים גל חום ואף המשך תקופה קרירה יחסית עד סוף השבוע הראשון של יולי.
באופן כללי, אנחנו במצב אל-ניניו, מה שאומר טמפרטורה מי ים גבוהה, דבר שמחמם את כדור-הארץ ובעקיפין גם אותנו. מעלה את הסיכוי לגל חום.
שלב התארגנות המערכות הקייציות הוא רגיש.
מה זה התארגנות? שהן רק בשליש כוח ואין "סגירה הרמטית".
השלב הזה אומר שאנחנו חשופים לתופעות לא קייציות כשאנחנו כבר על שיא הקרינה השנתית. סימולציה לקיץ בעולם מקביל.
בשלב כזה יכול להיות מצב של שרב 40 מעלות שאנשים יחשיבו בתור קיץ (למרות שכאמור זה לא) וזה לא ירגש אף אחד חוץ מבעלי גלידריות.
וגם יכול להיות מצב של השפעת זרימות קרירות מאירופה עם 23 מעלות כמו שהיה כאן הרבה בשנות השמונים וזה יגרור תגובה של "איפה הקיץ?".
והשנה הוכח שאם מצטרף זרם סילון אפשר לקבל קצת תאילנד.
ולגבי זה, כל ברנז`ת החזאים כמרקחה, כי זה חריג ליוני.
המקןר לבלגן של יוני הוא זרם סילון. זרם סילון הוא רצועה של רוחות של 250 קמש (טייסים שונאים אותה כשהיא לא בכיוון שלהם) לאורך אלפי קילומטר..בגלל הסקלה הגדולה שלה היא יכולה להביא לחות לאזורים יבשים.
שקע שרבי הוא יבש כי הוא מגיע מהמדבר.
ברגע שמביאים לו לחות מעוררים אותו ואפשר לקבל בקלות רעמים וגשם.
עוד כשבוע, כשכל מערכות הקיץ ייסגרו הרמטית נהיה מוגנים משגעונות. לפחות תיאורטית.
בתמונה הפעמים שבהם ירד גשם ביוני.
לפי הרצת אנסמבל ניסיונית היובש והחום היחסי יימשכו גם בינואר. צריך לעבור לפלאן בי.
הרצת אנמבל היא מספר הרצות מודל במקביל של תנאי התחלה מעט שונים ליצירת מארג תוצאות. לוקחים את המדידות וטיפה משנים אותן כדי לראות מה זה יעשה לתוצאה הסופית. לעתים אוסף התוצאות מתכנס לתמונה ברורה ולפעמים יש פיזור ואז אי אפשר להגיד כלום. נדיר שמקבלים לטווח רחוק כזה תוצאה מובהקת וזה המקרה.
במקרה שלנו יש התכנסות למצב של מעט גשם וטמפרטורות גבוהות ממה שאמור להיות. גם אם המשך החורף יהיה גשום זה לא ישנה את התמונה הכוללת באופן דרסטי.
כמה הסתייגויות:
1. זו הרצה ניסיונית ויש לקחת אותה בערבון מוגבל.
2. זו לא תחזית. תחזית היא לשבעה ימים גג. זו רק מגמה כוללת.
שירות קופרניקוס למעקב אחרי האקלים של האיחוד האירופי מצא כי הטמפרטורה באירופה עברה גם את זו של 2021 עם אוסף של גלי חום, התייבשות של נהרות ומעט מאד גשם. מאגרי המים התת-קרקעיים ירדו לרמה נמוכה ביותר. יבולי החיטה ירדו, השלגים הפשירו מוקדם מהרגיל, אין מספיק מים לקרר את הכורים הגרעיניים לייצור חשמל. זה היה קיץ חריג ביותר עד רמה של חסר-תקדים. היעדר הגשמים מאז האביב פגע אפילו בצמחים שבדרך כלל אוהבים חום ויובש. המוקד שנפגע במידה החזקה ביותר היה מזרח אירופה, פורטוגל וצרפת. באנגליה הוכרזה בצורת ב-8 מחוזות.
בקיץ שימו לב שככל שלחץ האוויר יורד דווקא יותר חם.
הדבר נובע כי הלשון של האפיק העונתי, אפיק פרסי רדוד, לא מתעקלת חזרה. הפרש הלחצים בין לרנקה בקפריסין לאלכסנדריה במצרים הוא מ"ב אחד או פחות. במצב כזה נכנס פחות אוויר ימי קריר יחסית לישראל.
חסימה היא מצב שבו יש יחסי גומלין בין מערכות מזג-אוויר בצורה כזאת שהמצב משתמר לתקופה מסוימת. כלומר, מזג-האוויר נשאר דומה לתקופה.
מצב כזה יכול להיות שבאירופה יש מזג-אוויר חורפי ואצלנו שמשי בלי מערכות גשם כי יש חסימה של מעבר מערכות אל מזרח הים התיכון - חסימה "רעה".
מצב כזה גם יכול להיות רמה חזקה במערב אירופה (מזג-אוויר יציב בלי גשם) עם גלישה של קור אל אזורנו - מערכות גשם במשך ימים רצופים אצלנו. זו דוגמא של חסימת אומגה שמתיישבת בנקודה הנכונה - חסימה "טובה".
עוד פרטים על חסימת אומגה בקישור.
למערכות סתוויות יש מאפיינים שפחות מתאימים למשקעים בהרים בפנים הארץ. בחודשים אוקטובר-נובמבר יש שליטה דומיננטית של אפיק ים סוף, מערכת שאופייני לה רוחות חלשות. הרבה פעמים אין קור מספק בשכבות הגבוהות, רק בשכבות הבינייים. מה שמייצר את המשקעים הוא הפרש הטמפרטורות בין הקרקע החמה בגובה פני הים או הים התיכון החם לשכבות הביניים יחד עם לחות. מי שנהנה מזה אלה האזורים שקרובים למקור ייצור האנרגיה הזה, כי הרוחות חלשות ולא מזיזות את המערכת הרבה.
1. יש 3470 שעות שמש בשנה. כ-170 שעות יותר מהמקומות המוזכרים, כלומר 18-19 יותר ימי שמש בשנה!
2. בגלל הגובה של העיר משתזפים-נשרפים מהר יותר מגוש-דן. זה נובע מכך שקרן השמש עוברת פחות מרחק בתוך האטמוספירה כדי להגיע לקרקע. האטמוספירה, בגלל הרכבה, היא גורם בולע לקרני שמש.
לתחזיות עונתיות אין אמינות מספקת, אבל נגיד מה שאפשר. אנחנו נמצאים במצב "לה-ניניה" (מים קרים ליד פרו באוקינוס השקט). הקשר למזרח התיכון חלש, אבל בעבר בממוצע הוא נתן עונות גשם חלשות יותר.
אנחנו אחרי שני חורפים גשומים. היו כמה וכמה מקרים בעבר של שלושה חורפים גשומים רצופים, אבל זה לא שכיח.
בשורה התחתונה, יש יותר סיכוי לחורף מתחת לממוצע וחם מהרגיל. זה לא משפיע על סיכוי ל-*** שנשאר כמו כל חורף על 70%.
12:28
05:58
